אורורה ונטוריני  (1922) — סופרת, מתרגמת, מסאית ומרצה. נולדה בעיר לָה פְּלָטָה, בירת מחוז בואנוס איירס בארגנטינה. השלימה לימודי תואר ראשון בפילוסופיה ובמדעי החינוך באוניברסיטה הלאומית של לה פלטה, ושימשה יועצת למכון לפסיכולוגיית ילדים ולחינוך. ב־1948 העניקה לה ועדה בראשות חורחה לואיס בורחס פרס על קובץ השירה הראשון שלה El solitario . ב־1955, לאחר ההפיכה הצבאית בארגנטינה, גלתה ונטוריני לפריז, ושם חייתה עשרים וחמש שנה, למדה פסיכולוגיה בסורבון והתרועעה עם ענקי ספרות כגון ויולט לֵדוּק, אז׳ן יונסקו וז׳ולייט גרקו. ונטוריני כתבה יותר מארבעים ספרים, אבל רק ב־2007, כשהייתה בת שמונים וחמש, זכתה בפעם השנייה בחייה בפרס – הפעם בפרס היוקרתי של פָּחינָה 12 – עבור בנות דודות. הספר זכה גם להצלחה מסחרית ניכרת ולשבחי הביקורת. בשנת 2015 בגיל 92, הלכה ונטוריני לעולמה בבואנוס איירס.