לודמילה פטרושבסקיה היא סופרת, מחזאית, משוררת, ציירת וזמרת קברט החיה ועובדת במוסקבה. היא נולדה ב-1938  למשפחה במעמד בינוני, וסיימה את לימודיה בפקולטה לעיתונות באוניברסיטת מוסקבה. בתחילת דרכה עבדה בכמה עיתונים, בהוצאות לאור, וכעורכת בתחנת טלוויזיה.

את כתיבתה החלה בגיל צעיר במחזאות ובכתיבת סיפורים קצרים העוסקים במציאות הסובייטית הקודרת, בנימה המשלבת בין הקומי, הגרוטסקי והאפל. ב-1972 לאחר פרסום סיפורה הראשון נאסרו יצירותיה לפרסום במשך יותר מעשור.

רק בשנות השמונים החלו להעלות את מחזותיה ברוסיה ולקראת שנות התשעים החלה לצאת לאור הפרוזה שכתבה במשך כל השנים. ב-1992 יצא הרומן "השעה לילה" והקנה לה את שמה, ומאז הוציאה יותר מ-15 ספרים שזכו להצלחה מסחררת וזיכו אותה בשלל פרסים ספרותיים ברוסיה ומחוץ לה, בהם פרס פושקין ב-2003, ופרס המדינה ברוסיה ב-2004. ספריה תורגמו ליותר מ-30 שפות ומחזותיה מוצגים על מיטב הבמות ברחבי העולם. כמי שממציאה את עצמה כל העת, בגיל שבעים פנתה פטרושבסקיה לקריירת זמרה, וכיום היא מופיעה כזמרת במועדוני לילה ובאולמות גדולים ברוסיה ובעולם. ציוריה מוצגים במוזיאונים הגדולים ברוסיה. 

את השעה לילה הוצאנו לאור, בתרגומה של דינה מרקון, בפברואר 2016 ואיתו פתחנו את ההוצאה. ככל שהזמן עובר אנחנו מבינים עד כמה זוהי יצירה עמוקה ומרובדת, שמזמינה עושר רב של פרשנויות ופרספקטיבות על ספרות, כתיבה, אהבה, משפחה, הומור, אוכל, מין, בתי מגורים, הכנסת אורחים, יומנים אישיים, פרנסה, קללות, חמאה, ועוד ועוד ועוד.

לקריאה מתוך השעה לילה

בחברה טובה וסיפורים, ספרה השני של פטרושבסקיה ראה אור בעברית בפברואר 2017 בתרגום דינה מרקון. 

חבורת משכילים חריפים ואכזריים בוחנים את גבולות האהבה החברית והמשפחתית; זוג עניים מרודים וחובבי ספרות נמשכים זה לזה באופן מיסטי; אם מתגברת על קנאה, אלימות וטירוף המאיימים להחריב את התא המשפחתי; אישה צעירה מתגלגלת מכישלון להצלחה. בארבעת הסיפורים שלפניכם תפגשו גיבורות וגיבורים מבהילים כשם שהם מעוררים הזדהות ומכמירי לב כשם שהם נלעגים, הממחישים לנו איך רגעי החיים החשופים והברוטליים ביותר הם גם הרגעים הפנטסטיים והססגוניים מכול.