מולייר | ארבעה מחזות

מולייר | ארבעה מחזות

תרגם: אלי ביז׳אווי | אייר: דוד פולונסקי | הוסיף אחרית דבר: ניר רצ'קובסקי | ישראל | מאי 2024 | 416 עמ' | דאנאקוד: 1398-79

122.00 98.00

במלאת 400 שנה להולדתו של גאון הקומדיה הצרפתי מולייר, אנו גאות וגאים להגיש אסופה של ארבעה ממחזותיו הידועים ביותר, בתרגומים רעננים ועטורי שבחים המפיחים בהם רוח וחיוניות ומאפשרים לקהל בן ימינו היכרות מחודשת עימם.

מולייר חלם לכתוב טרגדיות, אבל דווקא כשזנח את ה״גדול מהחיים״ ובחר לעסוק בפחדים ובמאוויים האנושיים הבסיסיים ביותר התגלה כישרונו הנדיר, שאִפשר לו לכתוב קומדיות אלמותיות בקול ייחודי המשלב הומור, ביקורת, ולא פחות חשוב – חמלה ואהבת אדם.

באסופה זו מובאים המחזות בית ספר לנשים, טרטיף, הקמצן והחולה המדומה. מולייר עוסק בהם בחרדה גברית שמביאה לטיפוח בורות נשית ולהדרת נשים מהמרחב הציבורי (בית ספר לנשים); בשרלטנים המנצלים בשם הדת את הצורך הבסיסי של האדם באמונה (טרטיף); בניסיון הנואש להיאחז בחומר בשל אובדן השליטה בחיים ובצל החשש מזִקנה ובדידות (הקמצן); בהיפוכונדריה והאלהת רופאים בגלל הפחד ממחלות וממוות (החולה המדומה).

תרגומיו של אלי ביז'אווי, מבכירי מתרגמי התיאטרון בימינו, זכו בפרסים רבים, והם נלמדים בבתי הספר ובאוניברסיטאות.

המתרגם אלי ביז׳אווי עשה חסד עם הספרות העברית בכך שתרגם את מולייר בלשון הנאמנה לשפת המקור... שפה טבעית, זורמת, נקייה וחריפה לפרקים, בהירה אך לא מליצית.

בכל סלרואי, מקור ראשון

שפה דרמטית, אירונית ומשובבת נפש, מושחזת וכלל אנושית... שלעולם לא נס לחם בקריאה ועל הבמה.

עילי ראונר, YNET


בתרגומיו לקומדיות הקלסיות, מצליח ביז'אווי להפיח מפי הדמויות עברית מגוונת, מסולסלת, מבודחת, מודעת לעצמה, חגיגה לשונית של דיוק ושל צבע. 

מנימוקי השופטים בפרס רוזנבלום לאמנויות הבמה 2020.


מולייר (1622–1673), כינוי הבמה והעט של המחזאי, הבמאי והשחקן הצרפתי ז׳אן בטיסט פוקלן, בנו של רַפּד המלך שגדל להיות גְדול מחזאי צרפת וקלסיקון עולמי.

בגיל עשרים היה מולייר ממייסדיה של להקת תיאטרון נודדת, וברבות השנים עמד בלב חיי התרבות של צרפת כמחזאי, מנהל להקה, במאי ושחקן בלהקתו, שהפכה ללהקה המלכותית בחסות לואי ה־14. ב־17 בפברואר 1673, בעודו מגלם את דמותו של החולה במחזהו האחרון, החולה המדומה, התמוטט מולייר על הבמה, וכמה שעות לאחר מכן הלך לעולמו.

מולייר חיבר סאטירות חברתיות חריפות במגוון נושאים: נישואים, חינוך, דת, שחיתות, מעמד האישה ויחסים בתוך המשפחה, בסגנון קומי־גרוטסקי שהושפע מהקומדיה דל׳ארטה, וכבש את ליבו של הקהל הרחב בן כל המעמדות, בימיו – ועד היום.



אלי ביז'אווי (1978) – איש תיאטרון, מתרגם מצרפתית ומאנגלית. זוכה פרס היצירה למתרגמים מטעם משרד התרבות (2022), פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה (2020), ופרס התיאטרון הישראלי (2015, 2016, 2017). בוגר לימודי בימוי והוראת התיאטרון במכללת סמינר הקיבוצים. מתרגם עבור התיאטרון הישראלי מגוון רחב של יצירות, קלסיקה, מחזאות מודרנית ומחזות זמר. חי ויוצר בתל אביב.