דלפין הורווילר, רבּה מן הבולטות בצרפת ואינטלקטואלית מובילה, מספרת את סיפורם של אחד־עשר אנשים שחייהם הגיעו לקיצם. דרך המפגשים עם קרוביהם וסיפורים מן המקורות היהודיים היא משתפת אותנו במחשבותיה על המוות ועל הקשר שלו לחיינו, ומגישה לנו מסות לשם נחמה.

ככל שהשנים חולפות נדמה לי שלמקצוע הקרוב ביותר למקצוע שלי יש שֵם. מספרת סיפורים ... תפקידה של מספרת הסיפורים הוא לעמוד בשער כדי לוודא שהוא נשאר פתוח ... אנחנו אוהבים להאמין שהמחיצות הן הרמטיות, שהחיים והמוות נפרדים בצורה ברורה, שהחיים והמתים אינם נפגשים. ומה אם למעשה זה בדיוק מה שהם עושים?

כתיבתה של הורווילר אינטליגנטית, אינטימית ושובת לב. במילותיה החכמות היא מושיטה לנו יד חמה ומציעה להכיר את המוות באמצעות החיים ולקבל את הפגיעוּת כחלק חיוני ומעשיר מחיינו.

סיפורי האבות האלה אינם רק יהודיים, אבל אני מבטאת אותם בשפת המסורת הזאת. הסיפורים הללו יוצרים גשרים בין־דוריים, בין אלו שהיו לאלו שיהיו. סיפורי הקודש שלנו פותחים שער בין החיים למתים.

חיבור יוצא דופן, פמיניסטי מאוד ובמידה רבה רדיקלי. הדבר הכי רחוק מעוד ניסיון להנגיש את חוכמת היהדות, מצופה סוכר פריך.

אבשלום חלוץ, הארץ

חיבור מבריק 

אן לסאר

שיר הלל לחיים, החוקר את יחסנו לסופיות ולחשיבותן של מילים  

לה מונד

דלפין הורווילר היא רבּה, סופרת, עורכת הירחון היהודי־צרפתי Tenou'a, אחת המנהיגות הבולטות של הזרם היהודי־ליברלי בצרפת ושותפה בתנועה היהודית הליברלית העולמית. הורווילר נולדה וגדלה בננסי שבצרפת, התגוררה בירושלים ובניו יורק, וכיום חיה בפריז. פרסמה עד כה חמישה ספרים, אשר זכו להצלחה רבה. לחיות עם המתים שלנו הוא ספרה הראשון המתורגם לעברית.

רותם עטר, מתרגמת מצרפתית ומאנגלית. תרגמה בין השאר את תרגילים בסגנון מאת רמון קנו שעל תרגומו זכתה בפרס שרת התרבות לתרגום (2019), ואת זיכרונותיו של חבר מאת אוקטב מירבו, שראה אור בהוצאת לוקוס.