יש ספרים שבתום הקריאה בהם אנו מרגישים שמשהו עמוק בתוכנו נפרץ, עולם עולה וצף מתוך התת־מודע – ואז נעלם ומותיר אותנו משתאים. כזה הוא קרן השמע, שהמחברת שלו, לאונורה קרינגטון, הייתה מהיוצרים הבולטים בתנועה הסוריאליסטית במאה העשרים.

מריאן לת'רבי בת התשעים ושתיים, גיבורת הספר, מקבלת מחברתה קרן לשיפור השמיעה, ומגלה כך שבני משפחתה מתכננים להעביר אותה למוסד לקשישים. היא מגיעה אל אחוזה המנוהלת בידי כת מוזרה לשיפור העצמי, ובה בתי מגורים בצורת איגלו, מגדלור ועוגת יום הולדת. באחוזה המשונה היא מתחברת עם חבורת קשישות, ומתברר שהן נמרצות מהצפוי.

בטון ענייני ובהומור מאופק לאונורה קרינגטון מובילה את הקוראים אל הרפתקה ספרותית בלתי נשכחת.

"יצירת מופת קומית." הגרדיאן

 "אחד הרומנים המקוריים, העליזים והמספקים ביותר של המאה העשרים." אלי סמית

"קרינגטון מספרת סיפור שמתפתל ומתהפך שוב ושוב אך אינו מאבד את הקשר עם המציאות, והוא מאיר דקויות של אופי ורגש ויחסים אנושיים באופן שטקסטים מעטים בלבד מסוגלים לעשות בשילוב של כל כך הרבה המצאות והומור". דפנה לוי, המוסך

לאונורה קרינגטון (1917–2011) – סופרת, ציירת ופסלת. בת לאב תעשיין אנגלי ולאם ממוצא אירי. לאחר שסולקה משני בתי ספר קתוליים לנערות, נשלחה ללימודי אמנות בפירנצה. בשנת 1937 פגשה את האמן הסוריאליסטי מקס ארנסט, שהיה נשוי אז. השניים התאהבו, עברו לגור יחד בדרום־צרפת, ושם פרחה יצירתה. בעת מלחמת העולם השנייה נעצר ארנסט, תחילה בידי הצרפתים ובהמשך בידי הגרמנים, ואילו קרינגטון ברחה לספרד. היא סבלה שם מהתמוטטות עצבים ואושפזה במוסד לחולי נפש. כעבור כשנה הגיעה האומנת שלה בצוללת לספרד, ושחררה אותה מהמוסד. לאחר שחרורה ברחה קרינגטון לשגרירות מקסיקו בליסבון, משם עברה לניו יורק ולבסוף הגיעה למקסיקו סיטי, ושם נישאה לצלם אימרה וייץ ובילתה את שארית חייה. קרינגטון פרסמה כעשרה ספרים וזכתה להכרה נרחבת בעולם.

דפנה רוזנבליט, עורכת ומתרגמת פרוזה, ספרי עיון אקדמיים וספרי הגות. בין תרגומיה ספרים מאת ג'יין בולז, אלפרד הייז, אלי סמית, נעם חומסקי וצ'רלס דיקנס. ערכה בין השאר את ספריהם של דרור בורשטיין, חיים דעואל לוסקי ודניאל סטברו. מלמדת תרגום באוניברסיטת תל אביב.

• לקריאת ביקורת מהניו יורק טיימז שעלתה ב-5.1.2021
• כתבתה של גילי איזיקוביץ' על לאונורה קרינגטון בהארץ - המסע הפסיכדלי, החתרני והלא צפוי של ליאונורה קרינגטון – עכשיו גם בעברית מתארך 1.2.2021
• לקריאת הביקורת של רועי בית הלוי שהתפרסמה בעיתון הארץ בתאריך 13.8.21
• לקריאת ביקורת של קרן דותן שהתפרסמה בישראל היום בתאריך 16.3.21
• לקריאת ביקורת של עטרה בן חנן שהתפרסמה בכתב העת 'מעלה' בגיליון יוני 2021
• לקריאת ביקורת של דפנה לוי בכתב העת 'המוסך' בתאריך 25.03.21