שיבַּטה טוֹיוֹ (1911-2013) נולדה בעיר טוגֹ'ִיקִי-שִׁי, צפונית-מזרחית לטוקיו, למשפחה של סוחרי אורז אמידה. לאחר נישואים וגירושים חפוזים בגיל צעיר, נישאה שנית וניהלה עם בעלה מסעדה. לשניים נולד בן יחיד.

כל חייה נמשכה שיבטה אל עולם האמנויות בכלל ואל הספרות בפרט, אך כתיבת שירה נעשתה חלק בלתי נפרד מיומה רק לאחר שחצתה את גיל 90 . ספרה הראשון פורסם בשנת 2010, כשהייתה בת 98, ונמכר ביותר ממיליון וחצי עותקים ביפן.

לאחר מותה פורסם ספרה השני וזכה אף הוא להצלחה רבה. שירתה, המתורגמת כאן בראשונה לעברית, מציגה את עולם הזקִנה על החששות והתסכולים שבו, אך גם בתחושה עמוקה של השלמה והוקרה. שיריה מלמדים אותנו, ולו במעט, על המתחולל בליבו של אדם זקן, הזוכר את קורות העבר ומוקיר את שמחת ההווה.

שמחה

הַשָּׁבוּעַ רָחֲצָה אוֹתִי הָאָחוֹת
בְּנִי הֶחֱלִים מִצִּנּוּן
וְאָכַלְנוּ יַחַד תַּבְשִׁיל קָארִי
הַשָּׁבוּעַ לִוְּתָה אוֹתִי כַּלָּתִי
לְבִקּוּר אֵצֶל רוֹפֵא הַשִּׁנַּיִם

אֵיזוֹ שִׂמְחָה יוֹם אַחַר יוֹם!
בִּרְאִי הַכִּיס הַקָּטָן
מִשְׁתַּקְּפוֹת פָּנַי הַזּוֹרְחוֹת

ד"ר איתן בולוקן מתרגם שירה והגות מיפנית. כתב דוקטורט על מורה הזן היפני איהי דוגן (המאה ה-13) באוניברסיטת תל-אביב, וכיום מלמד בה בחוג למזרח אסיה. שהה כעמית מחקר באוניברסיטת קומאזאווה שבטוקיו. בין תרגומיו: בתוך השלג הדק (קשב לשירה), בידיים ריקות שבתי הביתה (עם דרור בורשטיין, הליקון/אפיק).

ערכה את התרגום הדס גלעד

כתבו על הספר

המשוררת היפנית המעולה שהחלה לכתוב רק בגיל 92 | יותם ראובני, הארץ, 27.2.2018