אוסה: פר, אתה משקר!
פר: בכלל לא!
אוסה: באמת? אז תן שבועה!
פר: מה שבועה?
אוסה: הנה, נבהל לו! / רק שקרים, שטויות, בועה!
פר: זאת הכי אמת שיש!
אוסה: פוי! מול אמא? תתבייש! / חודש - כשיש עבודה! - / רץ בשלג - ״צד אייל!״ / וחוזר - שלא נדע! - / בלי רובה ובלי שלל /רק מעיל מרוט, קרוע! / אבל מה הכי גרוע? / שק של סיפורי בדים / כמו של גדול הציידים!... / נו, פגשת ת׳אייל?
פר: על הרכס.
אוסה: אלא מה!
פר גינט | הנריק איבסן
״פר גינט״ (1867), המחזה האחרון שכתב איבסן בחרוזים לפני שפנה לכתוב את הדרמות שהפכו אותו לאבי הריאליזם המודרני, הוא סיפור חייו של פר, מנעוריו ועד ערוב ימיו.
פר גינט מתחיל את דרכו כעלם בודה מעשיות, פרחח כפרי שחוטף כלה מחתונתה, נמלט מכפרו ובהמשך אף עוזב את ארצו. עם החיים, פר הופך לקרייריסט, אופורטוניסט ואיש חסר עקרונות. בסוף ימיו הוא שב לארצו כאיש זקן ונאלץ להביט אחורה על חייו ולתת עליהם דין וחשבון.
"אחד בוחר משקה, אחד בוחר שקרים.
הה! אנחנו בחרנו להמציא סיפורים
על טרולים, נסיכים, חיות, יצורים,
כלות חטופות... רק מי היה חושד
שככה יידבקו אליו מעשיות השד?"
הנריק איבסן
הנריק איבסן (1828-1906), גדול המחזאים הנורבגיים והיוצר ששינה את פני התיאטרון בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. בין מחזותיו: "בית בובות", "רוחות", "אויב העם", "האישה מן הים", "הדה גאבלר", "איולף הקטן", "כשאנו המתים מתעוררים".
על המתרגם
דורי פרנס, מלחין ומתרגם מחזות לתיאטראות השונים בישראל. הביא לדפוס ממחזותיו של נסים אלוני. בין היתר ערך ותרגם את הספר "מכתבים" מאת גוסטב פלובר ותרגם את "סיראנו דה ברז׳ראק" מאת רוסטאן.
