מאת אלונה ורשאי־ארלוק ומיכל ורשאי־ארלוק, טיים אאוט 5 ביוני 2019

אני מיכל ורשאי־ארלוק – אימא (41.5), תל אביבית מצויה ושוחרת תרבות הספה, ואלונה (9.5) היא בתי, הלומדת בכתה ד' בגבריאלי ומחפשת הרפתקאות. בכל שבוע נצא יחד לבילוי משותף ברחבי העיר ששתינו כל כך אוהבות, ונשתף בחוויות שלנו כדי שאתם תוכלו לדעת לאן כדאי ללכת ומאיפה שווה להתרחק. אך השבוע החלטנו דווקא להישאר בבית ולקרוא את "הכיסא האדום" – הספר הראשון בסדרת "עץ הקסמים", סדרת הספרים המצליחה ביותר לילדים בפולין, שתורגמה ל־11 שפות ועכשיו רואה אור לראשונה בעברית בהוצאת לוקוס.

אימא: "ספרי על הבילוי שלנו".

אלונה: "קראנו ספר יחד".

אימא: "איך קוראים ספר יחד?".

אלונה: "יושבים יחד, אחת מקריאה והשנייה מקשיבה".

אימא: "ועל מה הספר?".

אלונה: "לסדרה קוראים עץ הקסמים, ולספר קוראים 'הכיסא האדום'. מי שכתב אותו זה אנדז'יי מלשקה, אין מאייר, כי אין ציורים, יש תמונות של ילדים אמיתיים".

אלונה ומיכל קוראות את "עץ הקסמים"

אימא: "בעצם במקום שיאיירו את הסיטואציות שבספר, צילמו את הסיטואציות. ועל מה הסיפור?".

אלונה: "הסיפור הוא על שלושה ילדים שההורים שלהם מאבדים את העבודה שלהם כנגנים בתזמורת, ויש להם דודה מאוד עשירה, שבעצם הם רוצים לבקש ממנה הלוואה".

אימא: "הדודה העשירה היא גם מרשעת".

אלונה: "היא לא מרשעת".

אימא: "היא בלתי".

אלונה: "היא בלתי".

אימא: "למה תמיד בסיפורים האנשים העשירים הם –".

אלונה: "הכי קמצנים והכי –".

אימא: "רעים. למה?".

אלונה: "כי אנשים עשירים הם קמצנים".

אימא: "באמת?!".

אלונה: "לא בהכרח כולם, אבל יש".

אימא: "וזו בעיה, את מבינה? שתמיד בסיפורים העשירים הם או רעים או קמצנים. למה אי אפשר לספר על איש עשיר שהוא ממש טוב לב, ומצחיק ונדיב? למה כסף תמיד מצטייר כמשהו שלילי? והעניים הם תמיד טובים, וחמודים. את לא שמה לב לזה?".

אלונה: "אני כן".

אימא: "אז אני מצפה ממך לכתוב ספר על עשירים מצחיקים ונדיבים, כדי לשנות את הדעה הקדומה האמנותית נגד עשירים. את מוכנה למשימה?".

אלונה: "אין לי מושג".

אימא: "בואי נחזור לספר שקראנו".

אלונה: "אז רגע לפני שהדודה המעצבנת מגיעה אליהם, אחד הילדים שהוא הכי קטן, קוקי, מוצא כיסא אדום ומכושף, יחד עם האחים שלו פיליפ וטושה".

אימא: "ומה מיוחד בכיסא הזה?".

אלונה: "כשמתיישבים עליו כל מה שמבקשים קורה. ואז הדודה באה, וההורים מבקשים ממנה הלוואה, והיא לא מסכימה. אבל היא מציעה להם עבודה בתזמורת על ספינת תענוגות של עשירים שמפליגה במשך שנה מסביב לעולם. ואומרת להם שהיא תשמור בשנה הזו על הילדים".

אימא: "והם מסכימים?".

אלונה: "לא. הם לא מסכימים לעזוב את הילדים שלהם".

אימא: "כי הם אנשים טובים ועניים".

אלונה: "אני לא רוצה להיות עשירה ולא ענייה. אני רוצה להיות סבירה. את רוצה להיות עשירה?".

אימא: "לא, אבל אולי כי גם אני קראתי המון ספרי ילדים שלימדו אותי לחשוב שכסף הופך אותך לאדם רע".

אלונה: "אולי. בכל אופן ההורים מסרבים להצעה של הדודה, אבל אז היא מתיישבת על הכיסא האדום ומבקשת מהם בכל זאת לשקול שוב את ההצעה שלה, ואז מגיע ברק גדול, ואחריו ההורים מסכימים. והם יוצאים להפלגה לשנה שבה הילדים יגורו אצל הדודה. עם הכיסא. ועל זה הספר בעצם".

אימא: "אז מה את חושבת עליו?".

אלונה: "הוא מאוד מעניין. אני אוהבת במיוחד ספרי הרפתקאות ומסעות. והתמונות במקום איורים זה ממש מגניב".

אימא: "ואיך הייתה לך החוויה שאני מקריאה ואת מקשיבה?".

אלונה: "זה היה כיף. יכולתי להיות שקועה בדמיון. כשאני קוראת הדף הריק מלא במילים. ויותר קל לי לדמיין מול ריק. אני נותנת לבילוי ציון 5. ואת?".

אימא: "אני נותנת 4 כי אפילו שזה ספר שכתוב ממש טוב ומעניין, מרגיז אותי העניין עם העניים והעשירים. וזהו אלונה אני מאחלת לנו עושר".

אלונה: "ואושר".

ציונים

אלונה: 5/5
אימא: 5/5