28.6.21

עכשיו אני יכולה לספר לכם שבבוקר יום שישי 11.6, היום השלישי שלנו בסופ"ש ספרים בשפירא, נהגתי אל היריד בהיי שקצת הפחיד אותי. שמעתי באוטו מוזיקה ברזילאית ושרתי בהתעלות, כאילו אגיח דרך גג המכונית בעוד רגע ואמריא לכיוון הציפורים. אבל כיוון שדווקא במצבים של קרבה לאופוריה קורים לפעמים אסונות של ממש, נזהרתי מאוד וניסיתי לשמור על קור רוח. זה לא היה קל.

חודש וחצי קודם לכן החלטנו ארבע מו"ליות של הוצאות עצמאיות להפיק אלטרנטיבה ל"שבוע הספר" שעבר מכיכר רבין למתחם שרונה, כיוון שלא מצאנו את מקומנו בתנאים שהושתו עלינו. התחלנו לתכנן תכניות אבל אז פרצה מלחמה משום מקום וההפקות נדחו. כעבור שבועיים נוספים נגמר בליץ הטסטוסטרון המיותר, ונותרו לנו שבועיים להרים את הדבר הזה. התפקידים התחלקו באופן טבעי, כל אחת נתנה כל מה שיש לה, חמש-עשרה הוצאות נוספות הצטרפו אלינו, הרשתות החברתיות והתקשרות נתנו לנו רוח גבית, ובערב רביעי 9.6, הערב הראשון, כשהמוזיקה הברזילאית ברקע, התחלנו לראות את התוצאות. המון אנשים הגיעו, המון ספרים נקנו. למחרת 'התוצאות' רק התגברו והמקום המה מאות אנשים בכל רגע נתון. אנשים הכי קולים, נינוחים, אדיבים ושמחים, שבאו להנות מיריד הספרים האלטרנטיבי הזה עם או בלי ילדיהם ויצאו עם אוצרות ספרותיים. דיברנו על זה ברדיו בשידור חי, צילמו אותנו לטלוויזיה, כתבו עלינו בעיתונים ואנשים הגיעו מכל הארץ. האווירה הייתה מחשמלת.

מה אני אגד לכם, למחרת בבוקר כשנהגתי ליריד, כבר ידעתי שעומד להיות יום מעולה. כבר ידעתי שכדאי לשמור על הקוּל.

ועל הווייב המשובח הזה זרמנו לכמה ירידים עצמאיים נוספים במהלך השבוע שלאחר מכן - בטבעון, בחיפה ובמעוז אביב. יצאנו שמחים ומלאי כוח להמשיך.

תודה.

על כל זה. על הספרות, על היצירה, על המוזיקה, על החיוכים, ועל האמון שאתם נותנים בנו.

שירה חפר, מו"לית לוקוס